במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'The New England Journal of Medicine' החוקרים בדקו את ההשפעה של cardiac-resynchronization therapyי(CRT) על השרידות ארוכת הטווח של חולי אי ספיקת לב.
עוד בעניין דומה
כרקע לכך מציינים החוקרים כי במחקר הקודם, Resynchronization-Defibrillation for Ambulatory Heart Failure Trialי(RAFT), הודגם כי השתלת CRT הובילה לשרידות משופרת בהשוואה להשתלת implantable cardioverter–defibrillatorsי(ICD). עם זאת, ההשפעה של CRT על שרידות ארוכת הטווח עדיין אינה ברורה דיה.
במסגרת המחקר הקצו החוקרים באקראי חולים עם אי ספיקת לב מסוג New York Heart Associationי(NYHA) II או III, מקטע פליטה של החדר השמאלי בשיעור של 30% או פחות, intrinsic QRS של 120 מילישניות או יותר (או QRS קוצב של 200 מילישניות או יותר) לקבלת ICD בלבד או דפיברילטור CRTי(CRT-D). החוקרים העריכו את התוצאים ארוכי הטווח בקרב החולים משמונת האתרים בעלי ההשתתפות המרובה ביותר. התוצא הראשוני של המחקר היה תמותה מכל סיבה; התוצא השניוני היה תוצא מרוכב של תמותה מכל סיבה, השתלת לב או השתלה של מכשיר תומך לב (Ventricular assist device).
לצורך כך, אספו החוקרים 1,798 חולים בסך הכל, ומתוכם 1,050 נכללו במחקר השרידות לטווח ארוך; משך המעקב החציוני עבור 1,050 החולים היה 7.7 שנים (טווח בין-רבעוני, 3.9 עד 12.8), ומשך המעקב החציוני עבור אלו ששרדו עמד על 13.9 שנים (טווח בין-רבעוני, 12.8 עד 15.7). תמותה אירעה בקרב 405 מתוך 530 חולים (76.4%) שהוקצו לקבוצת ה-ICD וב-370 מתוך 520 חולים (71.2%) שהוקצו לקבוצת ה-CRT-D. מתוצאות החוקרים עולה כי משך הזמן עד לתמותה היה ארוך יותר עבור החולים שהוקצו ל-CRT-D בהשוואה לאלה שהוקצו לקבלת ICD (acceleration factor,י0.80; רווח בר-סמך של 95%, 0.69 עד 0.92; P=0.002). מאורע שניוני התרחש ב-412 חולים (77.7%) מקבוצת ה-ICD וב-392 (75.4%) מקבוצת ה-CRT-D.
לסיכום, ממצאי החוקרים מצביעים על כך שבקרב חולים עם מקטע פליטה מופחת, קומפלקס QRS מורחב ואי ספיקת לב מסוג NYHA Class II או III, נראה כי התועלת השרידותית בעקבות השתלת CRT-D בהשוואה ל-ICD נשמרה במהלך חציון הקרוב ל-14 שנות מעקב.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
