במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Drugs, החוקרים ביקשו לבחון את ספי האמינוטרנספראז בעולם האמיתי המשמשים להפסקת הטיפול ברמדסיביר בחולי קורונה ולהשוות אותם עם הספים המומלצים על ידי ה-FDA וה-EMA.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במתכונת של גישה תיאורית באמצעות פרויקט ה-FDA ACMT COVID-19 ToxICי(FACT), שכלל 17 מערכות בריאות בארה"ב עם נתונים שנאספו מ-23 בנובמבר 2020, עד 18 במאי 2022. סיווג הפסקת הטיפול כמוקדמת ובגלל אמינוטרנספראזות התבסס על תיעוד רישום של הצוות המטפל. מתוך 1026 מקרים שנבדקו, ל-116 היה מידע מפורט על עלייה באנזימי כבד לאחר שימוש ברמדסיביר, במיוחד כאשר רמות ALT הוכפלו או עלו ב-50 יחידות/ליטר או יותר.
מתוצאות המחקר עולה כי ALT עלה ב-47% מהחולים לפני הטיפול ברמדסיביר ועלה בחציון של 92 יחידות/ליטר במהלך הטיפול (טווח בין רבעוני 51-164, מקסימום 8,350). הפסקה מוקדמת של רמדסיביר עקב עלייה באנזימי כבד התרחשה ב-37 חולים (31.9%), כאשר רמת ה-ALT החציונית בהפסקה הייתה 200 יחידות לליטר (טווח בין רבעוני 145-39, טווח 92-5743). מבין אלו עם אנזימי כבד מוגברים המובילים להפסקה מוקדמת של רמדסיביר, רק 21.6% עמדו בקריטריונים של ה-FDA, ו-40.5% עמדו בקריטריונים של EMA.
החוקרים סיכמו כי בסביבה הנצפית בעולם האמיתי, רופאים בארה"ב משתמשים בספים שמרניים יותר של אמינוטרנספרז להפסקת הטיפול ברמדסיביר בחולי קורונה מאלה שהומלצו על ידי סוכנויות רגולטוריות, עם שונות משמעותית בספים החלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות