מתחממת המחלוקת בין הרופאים בישראל בדבר הצורך במתן חיסון נגד קורונה לילדים. זאת בעקבות שני מאמרי הדעה שפורסמו ב"דוקטורס אונלי" – האחד מאת ד"ר יואב יחזקאלי, הטוען כי הצורך בכך איננו מבוסס דיו ואין לו הצדקה רפואית, בעוד שפרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים סבור שחייבים לחסן את הילדים וכי החיסון הוא למענם.
עוד בעניין דומה
אתמול (א') הופץ מכתב פתוח לבכירי מערכת הבריאות ולרופאים, עליו חתמו 93 רופאים ורופאות "מכל שדרה העשייה הרפואית בישראל" ובו הביעו התנגדות לחיסון הילדים. במכתבם פירטו החותמים "מדוע לשיפוטנו אין מקום לחסן ילדים מתחת לגיל 16 בעת הזאת". מכתבם בא, כך ציינו, לאחר שחברת פייזר הודיעה שערכה ניסוי על כ-1,000 ילדים, הודגם בו שיעור גבוה מאוד של יעילות במניעת המחלה והיא מגישה בקשה ל-FDA להעניק לה אישור חירום לשיווק תרכיב החיסון הזה גם לבני 15-12.
החותמים על המכתב הדגישו כי הם מבססים את עמדתם על "המתודולוגיה המחקרית בפרקטיקה היומיומית שלנו" ומאחר שאין מספיק בעת הזאת מידע והבנה בהקשר לנגיף והחיסון נגדו "נדרשים מידת הזהירות, מידת הצניעות וההבנה שהחיפזון מן השטן".
"נכון לאפריל 2021", ציינו מחברי המכתב, נראה כי החיסון של 'פייזר' כנגד קוביד-19 מונע תחלואה קשה ותמותה ויש לו מקום משמעותי בהגנה על אוכלוסיות שבסיכון, בהן מחלת הקורונה עלולה להיות קשה ואף סופנית.
"לעומת זאת, נגיף הקורונה יכול להדביק ילדים אך איננו גורם בהם למחלה קשה. יש אחוז זעום של ילדים המפתחים סיבוכים קשים מהנגיף, ואחוז קטן יזדקק לזמן החלמה ממושך ממנו. נכון לאפריל 2021, המעקב אחרי תופעות הלוואי של תרכיב החיסון איננו ארוך דיו ואינו מאפשר 'הצפה' של תופעות לוואי קשות אך נדירות. המידע הנוגע לתופעות לוואי נדירות אך מסכנות חיים יצטבר רק לאורך שנים, תוך ניתוח של בסיסי נתונים מכל העולם, ורק תוך שקיפות מלאה".
הרופאים מציינים כי לא ידוע מהו משך החסינות שהחיסון מקנה וכנגד אילו וריאנטים. לא ידוע כל כמה זמן יזדקקו המחוסנים לזריקות דחף על מנת לשמור על החסינות, ומהן המשמעויות רחוקות הטווח של התחסנות תקופתית זו על המערכת החיסונית ועל האבולוציה של הנגיף באוכלוסיה. יתר על כן, הם טוענים כי הדעה ההולכת ורווחת בקרב הקהילה המדעית היא שהחיסון לא יוכל להוביל לחסינות עדר, ולכן אין כיום צידוק אלטרואיסטי לחסן ילדים על מנת להגן על אוכלוסיות הסיכון.
לאור כל זאת הם סבורים ש"אין לחסן ילדים בעת הזו. אנו סבורים שלא ראוי להשית את תופעות הלוואי השכיחות על כלל אוכלוסיית הילדים - גם אם רובן הפיכות - בתדירות שאיננה ידועה. אנו סבורים שאסור לסכן אפילו קומץ ילדים באמצעות חיסון המוני כנגד מחלה שאיננה מסוכנת להם".
יתר על כן, הם מציינים כי לא ניתן לשלול כי לחיסון יהיו השפעות שליליות ארוכות טווח שטרם התגלו בעת הזאת, לרבות על הגדילה, על מערכת הרבייה או על הפריון".
בהקשר למחלת הקורונה בילדים, נכתב במכתב הרופאים: "נגיף הקוביד-19 יכול להדביק ילדים, אך בחלק גדול מהמקרים הנגיף איננו גורם לתסמינים בכלל, ובחלק אחר הוא גורם למחלה ויראלית כמו צינון, חום, שיעול, כאב גרון. בחלק קטן מאד מהמקרים - ההחלמה ממחלת הקורונה יכולה להיות ממושכת, ובחלק זעום ממקרי ההדבקה, הנגיף עלול לגרום לסיבוכים קשים".
כן הודגש במכתב שכיום חסרה תמונה מלאה על תופעות הלוואי הנדירות והקשות שלאחר קבלת החיסון. הדיווח על תופעות הלוואי הוא לעולם רטרוספקטיבי, בדיעבד.
הרופאים שחתמו על המכתב ציינו מאמר שפורסם בדצמבר 2020 ועבר ביקורת עמיתים, אולם הצביעו על ארבע סוגיות מהותיות לגביו: המחקר עקב אחרי החולים רק לאורך 112 יום באופן חציוני. במחקר נכללו 'רק' 20 אלף איש בקבוצת החיסון, כך שתופעות נדירות מאד לא היו צפויות להופיע במחקר כלל. האנשים שמתנדבים למחקר הם ה'בריאים' שבין הבריאים. המחקר בוצע שלא ב'גל הדבקה' נרחב. יתכן שיש פרופיל רעילות שונה כשהחיסון ניתן בנוכחות הנגיף או בסמיכות להדבקה בו.
"לכן אין להיחפז לחסן ילדים כל עוד התמונה המלאה איננה ברורה. התמונה המלאה צפויה להתקבל בתוך חודשים ארוכים, ייתכן שגם שנים. יש לחכות לתיעוד שכזה לא רק מהנתונים הישראליים אלא מנתונים כלל עולמיים".
בהמשך מכתבם הם מזכירים את מה שמכונה "אזהרות קופסא שחורה' – black box warnings – על תופעות לוואי קשות או מסכנות חיים נוספות, שמתגלות חודשים ואף שנים לאחר אישור שניתן לתרופה, וזאת בשל העובדה שרעילויות קשות אך נדירות צצות, מדרך הטבע, רק בחלוף הזמן.
"נכון לאפריל 2021, לא ברור מהי משכה של החסינות שהחיסון מקנה, ובמשתמע – כל כמה זמן יהיה צורך בזריקת דחף, והאם החיסון מקנה חסינות כנגד כל הווריאנטים, וגם אם כן – באיזה שיעור.
"הסכנה הנשקפת לחייהם של אנשים הנמנים על אוכלוסיות הסיכון מנגיף הקורונה היא מוחשית. לכן רוב הנמנים עליהן מוכנים 'לשלם' את מחיר תופעות הלוואי השכיחות של החיסון – כאבים בזרוע, הרגשה כללית רעה של יום או כמה ימים, צמרמורות, חום וכיו"ב. גם אם יזדקקו לקבל זריקת דחף נוספת בעוד כמה חודשים – רוב רובה של אוכלוסיית הסיכון תיטול את זריקות הדחף התקופתיות בהבנה.
"אך אנו סבורים שאין זה ראוי להשית את אי הנוחות הכרוכה בחיסון על אוכלוסיית הילדים, שבה כאמור מחלת הקורונה איננה מסוכנת, לא כל שכן כשבשלב הזה תדירות החיסון ויעילותו לטווח הארוך לא ברורים בכלל.
"רפואת הילדים בארץ היא מהטובות בעולם. והטיפול הנמרץ הפדיאטרי – לעילא ולעילא. נדיר ביותר שילד הולך לעולמו ממחלה ויראלית. אבל זה עלול לקרות, למרבה הצער, כתוצאה מסוגים שונים של נגיפים. איננו סבורים שנכון לנהל את החיים הפרטיים ואת מדיניות בריאות הציבור מתוך חשש מתמשך ממחלה ויראלית שעלולה לפגוע באופן נדיר ביותר בחייהם של ילדינו".
בהקשר ל"חסינות העדר" מצטטים מחברי המכתב וחותמיו שתי סקירות שפורסמו באחרונה ב-Nature ומשתיהן עולה: עד עתה לא ברור האם החיסון מונע את העברת הנגיף באוכלוסיה. מבצעי החיסון מתקדמים בקצבים שונים במדינות שונות ובאוכלוסיות שונות באותה המדינה, וממילא אף מדינה אינה 'עומדת בדד' ותחלופת אנשים מתקיימת בין מדינות כל העת. וריאנטים חדשים צצים כל הזמן. חלקם עלולים להיות עמידים יותר לחיסון. יש מומחים החוששים כי שיעורי חסינות גבוהים יכולים ליצור לחץ סלקטיבי שייקנה יתרון לווריאנטים שיכולים לתקוף מחוסנים. עדיין לא ידוע לכמה זמן נמשכת ההגנה שהחיסון מקנה.
"נוכח העובדה שחיסון האוכלוסיה הפגיעה מקטין אשפוזים ותמותה מקוביד-19 אנו סבורים שהשפעותיו השליליות של הנגיף יהיו קטנות בהרבה כשרוב רובה של אוכלוסיית הסיכון תהיה מחוסנת, כפי שמתחיל להסתמן בארץ, וזאת מבלי הצורך לחסן ילדים. לסיכום: אנו סבורים שיש להניח לילדינו לחזור לשגרת חייהם הברוכה לאלתר. אין לחסן אותם כנגד קוביד-19. יש להפסיק את בדיקות הילדים הא-סימפטומטיים, שאין להן משמעות קלינית אך הן גורמות לנזק עקיף נרחב. יש להפסיק לאלתר את מעגלי הבידוד ההמוניים במסגרות החינוך. יש להדגיש לציבור שגם מחוסנים יכולים להידבק ולהדביק, וכי כללי התנהלות זהים חלים על כולם, ללא קשר לסטטוס ההתחסנות. יש להפסיק להפנות אצבע מאשימה כלפי לא-מחוסנים. יש להפסיק לפגוע בזכויות הפרט. יש להפסיק לאלתר כל סוג של הדרה והפרדה בין אנשים במרחב הציבורי".